<h1>ראבי"ה סימן תצ"ה</h1>
<h2>דף נ.</h2>
מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין [שלא לעשות אין עושין]. ובירושלמי [ה"א] מפרש טעמא משום שמחצות ואלך זמן שחיטת הפסח הוא.
<h2>דף נ:</h2>
והעושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה לעולם, וכן בתענית צבור. ונראה לי דהני מילי כגון שהוא עושה מלאכה להשתכר, אבל מתקן בגדיו לכבוד שבת ויום טוב. וכן העושה מלאכה במוצאי שבתות וימים טובים אינו רואה סימן ברכה לעולם. והני מילי מקמי הבדלה, כדאמרינן בפרק שואל [אדם] [ק"נ ע"ב] אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס משום רבי אליעזר בן רבי ינאי אסור לו לאדם לעשות חפצו קודם שיבדיל. ואם לא הבדיל בתפלה אומר ברוך אתה י' אלהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול, ועושה חפציו. וגרסינן בירושלמי דהכא [ה"א] כל הדברים תלו אותן במנהג נשיא דנהגי דלא למיעבד עבידתא באפוקי שבתא אינו מנהג עד דיפני סידרא [מנהג], פירוש סדר הבדלות, ביומא דערובתא אינו מנהג מן מנחתה ולעיל מנהג בתרייתא ובחמישתא אינו מנהג עד דיתפני תעניתא מנהג נשיא דנהגי דלא למישתיא מן דאב עליל מנהג שבו פסקה אבן שתיה שנאמר [תהלים י"א] כי השתות יהרסון, פירוש לשון בשתי או בערב, נשיא דנהגי דלא למיעבד עבידתא בריש ירחי מנהג. אעין דשיטין הוו במגדל צבעייה אתון ושאלון לרבי חנניה חברהון דרבנן מהו למיעבד בהן עבידתא אמר להון מכיון שנהגו אבותיהם אסור אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש. ורב ניסים פירש משל קדושת ארון, וכן מפורש במדרש שיר השירים [א' ה']. ונראה נמי התם [ירושלמי שם] רבי אלעזר בשם רבי אבין כל דבר שאינו יודע שהוא מותר אלא שנהגו בו איסור והוא טועה בו באיסור נשאל והן מתירין לו ודבר שהוא יודע בו שהוא מותר אלא שנהגו בו איסור אין מתירין לו. כשם שקונסין אותו להלכה כך קונסין אותו למנהג, ודכוותיה אמרינן בגמרא דידן [בכורות ב' ע"א] קונסין אותו (למנהג) עד עשרה בדמיו, פירוש [למנהג] אם עבר את הניהוגים. ובגמרא דידן גרסינן דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם, [נ"א ע"א] ואמר רב חסדא בכותאי משום דסרבי מילתא. וכן בני מדינה דלא שכיחי רבנן גבייהו.
